פסק-דין בתיק ת"ק 37058-12-10

1.         א.         בחודש דצמבר 2010 הגישה התובעת 3 תביעות: תביעה אחת נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ, (להלן:"הבנק") בה ביקשה התובעת לחייב את  הבנק לשלם
לה 25,000 ש"ח  (ת"ק 37058-12-10), תביעה שנייה נגד כרטיסי אשראי לישראל
בע"מ (להלן:"ויזה"), בה ביקשה התובעת לחייב את ויזה לשלם לה סך של
20,000 ש"ח (ת"ק 37129-10-10) ותביעה שלישית נגד פלאפון תקשורת בע"מ (להלן:"פלאפון"), בה ביקשה התובעת לחייב את פלאפון לשלם לה סך של
 15,000 ש"ח (ת"ק 37159-12-10).

ב.         מאחר ושלוש התביעות הנ"ל סומכות על אותן טענות של חיוב תחת חתימה מזויפת, הסכימו הצדדים לאחד את הדיון בכל התיקים הנ"ל וביום 26.6.11 החליט בית המשפט לאחד הדיון בשלושת התיקים הנ"ל.

במהלך הדיון של יום 26.6.11 הגיעו התובעת ופלאפון להסכם פשרה (כפי שמופיע בעמ' 7 לפ' מיום 26.6.11) ומכאן ואילך אין עוד צורך לדון בעניינה של התובעת כנגד פלאפון ונותר הדיון בין התובעת ובין הבנק ובין ויזה ובין הגב' יופרוב אירנה, אשר נשלחה לה הודעה לצד ג', הן על ידי הבנק והן על ידי ויזה (גב' יופרוב אירנה - שהיא הצד ג'- תיקרא להלן:"אירנה")

2.         הדיון בין התובעת ובין הבנק ו-ויזה, הסתיים בפסק דין שניתן ביום 30.6.11 ולאחר שהתובעת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין הנ"ל, החליט בית המשפט המחוזי מרכז (להלן:"ערכאת הערעור") להחזיר את הדיון לבית משפט זה (ראה החלטה מיום 4.2.12).

            לאור הנחיות ערכאת הערעור (כב' השופט אילן ש' שילה, סג"נ) קבעתי את התיק לדיון לצורך שמיעת ראיות נוספות ולאחר שמיעת הראיות ולאחר שבחנתי הראיות הנוספות שהוגשו במהלך הדיון, הנני להחליט כדלקמן:

א.         א)        גם הפעם לא נבחנו לעומקן הנסיבות המשפחתיות המיוחדות שבין התובעת ובין אירנה, משום שגם הפעם לא התייצבה אירנה לדיון - למרות התרשמותו של כב' השופט בערכאת הערעור שאירנה תהא מוכנה להתייצב בבית משפט זה.

אירנה אמנם לא התייצבה לדיון, אך לא נותרה אדישה להאשמותיה של התובעת כלפיה, שכן אירנה העבירה את עמדתה בכתב, הן באמצעות כתב הגנה והן באמצעות הודעות, אשר יש בהן כדי להביע דעתה על כל הנושא הנדון בבית משפט זה ותגובותיה של אירנה מצד אחד ותגובותיה של התובעת על פעולותיה או מעשיה של אירנה, מביאות בהחלט למסקנה, שהשלום אינו שורר בין האם והבת.

ב)         מהטענות שהובאו על ידי אירנה בכתב ההגנה ובמסמכים שהגישה לבית המשפט, הייתה חייבת התובעת להבין את עמדת אמה ולפעול להזמנתה, בדרך זו או אחרת ואפילו כעדה מטעמה, אך התובעת לא עשתה פעולה כלשהי לדאוג להתייצבותה האישית של אירנה.

בעניין תגובותיה של אירנה, אשר הועברו בכתב לבית המשפט, עלי להוסיף פרט חשוב, שכן גם אם אירנה לא התייצבה לדיון בבית משפט זה, האם אפשר להתעלם מהנאמר על ידה בערכאת הערעור, שם התייצבה אירנה והעידה:" אני לא עשיתי משהו שרוקסנה (התובעת-ג.ב.) לא ידעה. אני דיברתי איתה כל הזמן, שרוקסנה הייתה בחו"ל וביקשה ממני לשלוח לה דברים לשם..."? (ראה עמ' 1 לפרוטוקול הדיון בערכאת הערעור מיום 19.12.11, ש' 20- 22).

לאחר מתן פסק הדין על ידי בית משפט זה ולאחר שמיעת בקשת הרשות לערער בערכאת הערעור ובעצם החזרת התיק לבית משפט זה לדיון מחדש בו, הייתה לה לתובעת גם האפשרות לבקש תיקון כתב התביעה ולהוסיף את אירנה כנתבעת ולהעלות בכתב התביעה המתוקן את כל העובדות אותן ביקשה התובעת לייחס לאירנה והוספת אירנה כנתבעת, היו מביאות להשלכות לגופו של עניין- גם אם אירנה לא הייתה מתייצבת לדיון.

ג)         מאחר וגם לאחר שבית המשפט שלערעור החליט להחזיר התיק לדיון מחדש בפני נותרה עדיין אירנה כצד ג', אזי ממילא חייבת תביעה זו להתברר קודם כל בין התובעת ובין הבנק ו-ויזה ורק אם תתקבל תביעתה נגד נתבעות אלו -  רק אז יעבור בית המשפט לדון בשאלת שיפוי הנתבעות על ידי צד ג', אך אם לא תתקבל תביעתה של התובעת כנגד הנתבעות, אזי ממילא מתייתר הדיון כנגד צד ג', שכן באין חיוב של נתבעות - אין גם חיוב- שיפוי של צד ג' כלפי מי מהנתבעות.

3.         בעת שבית משפט זה דן בעניינה של התובעת, בחן הוא לעומקן את כל הראיות שהיו בפניו ובהתאם לעובדות ולראיות שהובאו - ניתן ביום 30.6.11 פסק הדין הדוחה את תביעות התובעת. (להלן:"פסק הדין הקודם").

כפי שקבעתי בפסק הדין הקודם, הגישה התובעת תביעה נגד הבנק בבקשת סעד של 25,000 ש"ח ותביעה נפרדת נגד ויזה בבקשת סעד של 20,000 ש"ח, אך לא בדיון הקודם ולא בדיון החדש של יום 10.5.12 הוכיחה התובעת נזקים בסכומים אלה או בסכום אחר.

התביעות שהגישה התובעת נגד הבנק ונגד ויזה נותרו בנוסחן עד לשלב מתן פסק דין זה ובעניין זה אין לי אלא לחזור על מה שנקבע בפסק הדין הקודם, שהסכומים שנתבעו - נתבעו כך על דרך הסתם, בלתי מפורטים ובלתי מבוססים על ראיות כלשהן.

התובעת לא ידעה להסביר - לא בדיון הקודם ולא בדיון החדש - מה סיבת תביעת סכומים אלה מכל אחת מהנתבעות בנפרד. (ראה דברי התובעת בעמ' 4 לפ' מיום 26.6.11, ש' 8- 10).